כאבי ברכיים - שאלות ותשובות

כאבי ברכיים יכולים להיגרם מסיבות רבות, כשלעתים מקורם  אכן בברכיים ולעתים מדובר  בכאבים שמוקרנים מן הירכיים או מן הגב.
הסיבות לכאב בברך יכולות להיות דלקת כלשהי, קרע במיניסקוס או בגידים, קרע ברצועות הצולבות, שחיקת סחוסים (להכניס לינק לכתבה רלוונטית) ועוד.
על מנת לאבחן את שורש הכאב  ולהציע את הטיפול המתאים יש לקיים – נוסף לבדיקה הגופנית – בירור מעמיק הכולל היסטוריה רפואית, תסמינים, מחלות רקע ותרופות שנלקחות.
בגילאים צעירים יותר כמקור הכאבים בברך שכיח יותר תגובות דלקתיות, כונדרומלציה פטלה וקרעים במניסקוס או בגידים, בגילאים מבוגרים יותר שכיח יותר שחיקה של הברך

בכדי לאבחן את המקור לכאבים בברך יש צורך בהיסטוריה רפואית ובדיקה פיסיקלית

  • היסטוריה רפואית
    ההיסטוריה  יכולה להאיר אף היא את מקור הכאב ולהצביע על האבחנה האפשרית. למשל חבלה בברך שגורמת לכאב חד ואף ל'קליק' מעידה לרב על קרע ברצועה הצולבת הקדמית,. כאבים וקושי בתפקוד מפרק הברך יחד עם נפיחויות חוזרות יכול להצביע על שחיקה של המפרק
  • בדיקה רפואית
    בבדיקה פיסיקלית מעריכים את ציר הברך, האם יש נוזל בברך כביטוי לבעיה בתוך המפרק, האם המפרק יציב או לא , האם ישנה רגישות במקום מסוים בברך והאם טווחי התנועה מלאים ולא כואבים . קרע ברצועה צולבת בדרך כלל מלווה בנפיחות תוך מפרקית (כתוצאה מנוזל בברך).

כאבים באזור מפרק הירך יכולים לנבוע  ממפרק הירך עצמו או כאבים המוקרנים מהגב או מהאגן. כאבים מוקרנים מהגב הם לרוב עקב בלט דיסק, רדיקולופטיה , היצרות תעלה, ומהאגן עקב בעיות גניקולוגיות.

כאשר שורש הכאב הנו במפרק הירך עצמו הסיבות עשויות להיות שחיקת סחוס של מפרק הירך(ארטירטיס, AVN),קרע בלברום (מעטפת של המפרק), תסמונת תפס- חיכוך בין האגן לירך ( FAI ) ויכולים להיות סיבות רבות אחרות כדוגמת בקע מפשעתי או פמורלי,  או דלקות גידים שונות סביב המפרק.

אנטומיה לא תקינה של מפרק הירך כתוצאה מהתפתחות לקויה של מפרק הירך גורמת לשחיקה מוקדמת של מפרק הירך.
אנטומיה לא תקינה יכולה להיות חוסר או התפתחות לקויה של עצם האגן הגורמת להיעדר כיסוי מספק של ראש הירך, או לחילופין לכיסוי מועט של ראש הירך. אנטומיה לא תקינה יכולה להיות גם כיסוי יתר של ראש הירך ואז מדובר תסמונת תפס/התנגשות -FAI . תסמונת תפס FAI  או מה שנקרה- Femoraloacetabular Impingement syndrome . תסמונת התפס הינו הפרעה/חיכוך לא תקין הנוצר בין עצם הירך לעצם האגן כתוצאה מאנטומיה לא תקינה של עצם הירך או האגן, או שניהם ביחד.

פגיעה בסחוס של מפרק הירך יכולה להיות לאחר שבר סביב מפרק הירך ואז זה נקרה שחיקה אחר טראומטית. פגיעה בסחוס היוצרת שחיקה של מפרק הירך יכולה להיות עקב היעדר אספקת דם לראש הירך ואז זה נקרה AVN .

סחוס הוא מבנה קשיח דמוי "זכוכית" המצוי בקצה עצמות גדולות כקטנות במפרק .
תפקידו העיקרי של הסחוס הינו יצירת תנועה חלקה של המפרק. מפרק הינו מקום חיבור בין שתי עצמות בו מתבצעת תנועה. פגיעות בסחוס כמו בזכוכית יוצרות סדקים ולאחר מכן בקעים. פגיעה בסחוס בשלב מתקדם גורמת לשחיקה של המפרק.
פגיעה בסחוס יוצרת תנועה לא חלקה של המפרק הבאה לידי ביטוי בהגבלה בתנועה וכאבים. לסחוס אין יכולת להתחדש. שחיקת סחוסים נקראת בשפה הרפואית אוסטאוארתריטיס או בקיצור ארטירטיס.

פגיעה בסחוס נחלקת לכמה דרגות

דרגה 0 -סחוס נורמלי ובריא

דרגה 1 -לסחוס ישנם נקודות רכות או שלפוחית

דרגה 2 -קרעים שוליים נראים בסחוס

דרגה 3 -לממצאים ישנם בקיעים עמוקים(יותר מ 50% משכבת הסחוס)

דרגה 4 -הקרעים בסחוס חושפים את העצם

חריקות בברך אחת או בשתי הברכיים, כאבים בקימה מישיבה, בירידה ובעליית מדרגות, נפיחויות חוזרות, כאבים בהליכה למרחקים וצליעה. כשהשחיקה מתקדמת תופיע גם הגבלה בתנועות הברך, עיוות הברך וכן כאבים  במנוחה ובלילה.

כאבים במפשעה, כאבים המוקרנים לברכיים, הגבלה בתנועות מפרקי הירכיים שיכולה להתבטא כקושי לפשק את הרגליים, צליעה, קושי בעליה ובירידת מדרגות, קושי בקימה מישיבה, קושי בכניסה או ביציאה מהמכונית.
ככל שהשחיקה מתקדמת יותר, כך  קשה יותר לבצע פעולות פשוטות ויומיומיות, כמו גריבת גרביים ונעילת נעליים. כמו כן, במקרים רבים בדיקה גופנית מוצאת הבדל באורך הרגליים ודלדול שרירים(ירידה בנפח השריר).

ניתוחי החלפות מפרקים מבוצעים לשם שיפור איכות חיים ולא לשם הצלת חיים. לפיכך אין הכרח בניתוח, אלא במקרים בהם קיימת פגיעה משמעותית באיכות החיים בשל כאבים והגבלה בתפקוד המפרק.
בצילומים ובבדיקה ניתן להתרשם ממידת השחיקה של המפרק ועד כמה תפקודו נפגע. לפני ששוקלים ניתוח כדאי לבחון אפשרויות טיפול שאינן ניתוחיות, במידה והמצב מאפשר זאת. באם הטיפול הלא ניתוחי אינו עוזר ואיכות החיים נפגעת ניתן לשקול ניתוח להחלפת מפרק.

(לינק למאמר).   

אורך החיים של משתלים מלאכותיים הינו מוגבל. על כן, הנטייה היא למצות את הטיפול השמרני, ללא ניתוח (לינק לכתבה רלוונטית) בעיקר כשמדובר בגילאים צעירים (18-50)  . ניתן לעבור ניתוח להחלפת מפרק גם בגיל צעיר אם הטיפול השמרני(הלא ניתוחי) לא הביא לשיפור, וכשקיימת עדות לשחיקת המפרק בצילום ובבדיקה(עדות קלינית ורנטגנית)

כן. כיום ניתן ואף מקובל להשתיל שני מפרקי ירכיים או ברכיים בו זמנית, בהתאם למצב הרפואי ובהתאם לשיטת הניתוח בהתאמה אישית. היתרונות הן הרדמה אחת ולא שתיים, שיקום קצר יותר וחזרה לשגרה ועבודה מהירה יותר  (לינק לכתבה רלוונטית).

ניתוחי החלפות מפרקים נעשים עקב כאבים והגבלה בתפקוד המפרק לשם הקלה באיכות החיים. מטרת הניתוח הינה  הפחתה ניכרת בכאבים ושיפור בתפקוד המפרק

החלפת מפרק ברך - שאלות ותשובות

המטרה היא הפחתה ניכרת בכאבים ושיפור התנועה בברך

החלפת מפרק הברך אמורה להביא את המנותח לאחר הניתוח למצב שבו הברך יציבה, מאוזנת היטב בכיפוף ויישור  ומאפשרת טווחי תנועה טובים.
על מנת לשמר את התוצאה הניתוחית יש צורך בהנעת המפרק , ירידה והליכה

המטרה היא הפחתה ניכרת בכאבים ושיפור התנועה במפרק הירך.

החלפה של מפרק ירך אמורה להביא את המנותח למצב שבו לאחר הניתוח מפרק הירך יציב ומאפשר טווחי תנועה טובים, תוך שיפור בכאבים ובהגבלה שהייתה ואורך הרגליים שווה

השיטה החדשה ביותר כיום נקראת ניתוח בהתאמה אישית, ויתרונה בכך שניתן להכין מראש את המכשור שאתו מבוצע הניתוח על מנת להתאימו באופן ייחודי למבנה האנטומי של המנותח. כפועל יוצא, רמת הדיוק משתפרת וכך רמת התפקוד לאחר הניתוח. כמו כן, ההתאמה האישית מקצרת את זמן הניתוח (המשמעות – קיצור זמן ניתוח ומשך ההרדמה משמעו חשיפה פחותה לסיבוכים). (לינק לכתבה רלוונטית).  

תכנית להבראה מהירה היא תכנית חדשנית להבראה מהירה מהניתוח. התכנית כוללת גישה חדשנית להרדמה, שיטת הניתוח בחתך קטן, טיפול בכאב וקימה מספר שעות לאחר הניתוח. התכנית פותחה לאחר שנים של מחקר  ושימוש בטכניקות חדשניות המבוססות על תוצאות ממחקרים מדעיים מכל רחבי העולם.

פיתוח התכנית להתאוששות מהירה יצרה מהפכה במהירות ההתאוששות מניתוח להחלפת מפרק ברך או ירך. ישנם היבטים רבים לתכנית שמטרתו לא לקבע את המנותח למיטה , ירידה והליכה  בתוך מספר שעות מהניתוח, ללא שימוש בנקזים ,  ירידה בכאב המאפשר תפקוד מהיר וטוב יותר של המפרק המנותח. אין הגבלות כלשהן  בהחלפת מפרק הירך (אין צורך בכרית פישוק, ניתן לשבת על כיסא ללא הגבהה, ניתן לכופף ולהצליב רגליים, אין חובה לשכב על הגב בלבד).

שיקום לאחר ניתוח להחלפת מפרק אחד דומה לשיקום לאחר ניתוח להחלפת שני המפרקים:

  • ירידה מהמיטה לכורסא והולכה ביום הניתוח או למחרת
  • בהחלפת מפרק הירך אין צורך בהגבלות כלשהן או כריות פישוק: ניתן להצליב רגליים, לישון על הצד ולנסוע ברכב פרטי.
  • חיזוק שרירים וטווחי תנועה. בהחלפת מפרק ברך – שימוש במכשיר הנקרה CPM Continuous Passive Motion, המכשיר מאפשר הנעה של מפרק ברך  בצורה פסיבית לטווחי תנועה רצויים.  
  • ניתן לעבור מהליכון למקל הליכה בהתאם להישגים בפיזיותרפיה לערך כשבועיים לאחר הניתוח )יש שעושים זאת אף בזמן קצר יותר).
  • הליכה ללא עזרים תלויה הרבה במנותח עצמו ובפיזיותרפיה שהוא לוקח על עצמו סביב הניתוח.
  • המגבלות הפיזיות היחידות שאמורות להיות אחרי הניתוח הן כאבים, אי לכך יש פרוטוקול שלם לטיפול בכאבים אחרי הניתוח.

אם אובחנתם כסובלים משחיקת מפרקים ונקבע כי אין צורך בניתוח, או לחילופין, אתם מבקשים לדחות את המועד, ישנם כמה סוגי טיפולים שניתן להציע להקלה על הכאב:  פיזיותרפיה ורפואה משלימה, שימוש בעזרי הליכה , שיטות לא ניתוחיות: כגון אפוסתרפיה , טיפולים תרופתיים ותוספי מזון , הזרקות למפרקים – כגון סטרואידים, חומצה היאלורינית, אורטוקין, PRP,בוטוקס, מח עצם. (לינק למאמר )

אחוזי הצלחה של הזריקות השונות תלויים בגורמים רבים, ביניהם שלב השחיקה וממדי הפגיעה בסחוס. ככל שהשחיקה גדולה יותר הסיכוי שהזריקות יעזרו  קטן יותר.
ניתן לחזור על ההזרקות בטווחי זמן מסוימים.

ד"ר בנימין בנדר מבצע את הניתוח להשתלת מפרקי ירכיים בשיטה חדשנית, בהתאמה אישית, ובגישה ניתוחית קדמית המקצרת משמעותית את משך ההחלמה מן הניתוח וללא מגבלות החלות על המנותח בשבועות שלאחר הניתוח. (לינק למאמר רלוונטי).

הניתוח המבוצע בגישה קדמית בשכיבה על הגב ולא על הצד כפי שנהוג במקומות רבים, שכיבה על הגב מאפשרת בדיקה טובה ביותר של טווחי תנועה, יציבות ובדיקה מהימנה של אורך הרגליים

הגבלות לירך לאחר ניתוח דוגמת צורך בכרית פישוק, כיסא גבוהה, הגבהה לשירותים, הימנעות מהצלבת רגליים, איסור לשכב על הצד  וכולי אינם נהוגים על ידי ד"ר בנדר אחרי ניתוח להחלפת מפרק ירך.

צילום רנטגן מאפשר לרוב אבחנה טובה ומהימנה. ואולם אם ישנו ספק, יומלץ על בדיקות נוספות, כגון סריקת C.T. או הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) . כמו כן, נחוצה בדיקה גופנית של מומחה למפרקים והחלפת מפרקים.
צילומי הרנטגן לברכיים מבוצעים בנשיאת משקל בעמידה תוך השוואה בין הברכיים.
באם קיים ספק כלשהו ישנם מנחים נוספים של צילומי ברכיים אשר יכולים להיות לעזר. הצילומים למפרקי ירך הם צילום אגן וצילום מפרק ירך.

בדיקות הדמיה צריכות להינתן בהקשר להיסטוריה הרפואית והבדיקה הפיסיקלית. לעיתים US סונר יכול לגלות את מקור הכאבים  סביב הברך, הבדיקה היא נגישה מאוד ויחסית אינה כרוכה לא בקרינה כמו במיפוי עצמות או  CT ואינה כרוכה גם בקרינה מגנטית (MRI) שהשלכותיה אינן ידועות כל כך

מיפוי עצמות –קיימים סוגים רבים של מיפוי עצמות, כאשר המיפוי הנפוץ ביותר נעשה בעזרת טכנטיום. זוהי בדיקה לא ספציפית , המראה מקומות שבהם חומר הניגוד מצטבר, על סמך הקליטות ניתן לשער שמדובר בקליטות על רקע שחיקת סחוס, טראומה וכולי. השערות אלה אינן ספציפיות.

מיפוי עצמות בשילוב עם CT  הינו מיפוי עצמות SPECT , ספציפי לפגיעות סביב המפרקים בייחוד הברך

יש לציין כי אין בדיקה שיש לה 100% הצלחה בגילוי כל הממצאים(גם לא MRI ), לכן חשובה מאוד הבדיקה הפיסיקלית בשילוב עם היסטוריה רפואית מדוקדקת.
MRI ,  כמו שאר בדיקות ההדמיה,  יכול להעלות חשד לדבר מה שעשוי להתברר כמוטעה (באחוזים קטנים מאוד) – גילוי סרק False Positive , כלומר גילוי ממצאים אשר אינם קיימים או קיימים לא בממדים הניכרים כפי שבדיקות ההדמיה או ה MRI   הראו

בדיקות הדמיה אינם מגלות כל דבר ב100% , לכן יש לשפוט את בדיקות ההדמיה בהקשר להיסטוריה הרפואית כולל גיל , מחלות רקע ותיאור הפגיעה וכן בהקשר לבדיקה הפיסיקלית.

החלפת מפרק ירך- שאלות ותשובות

נמק אוסקולרי של ראש הירך נגרם כתוצאה מהפרעה זמנית או קבועה באספקת הדם לעצם הירך. בין הגורמים השכיחים לכך: שימוש בסטרואידים, שתיית אלכוהול, מחלות שונות הפוגעות באספקת הדם וחבלות, כמו שבר של צוואר הירך.
ניתן לטפל בבעיה בשיטות שאינן ניתוחיות, דוגמת: מנוחה, הפחתת המשקל על הרגל הפגועה באמצעות שימוש בעזרי הליכה (מקל ליד הנגדית או קביים), נטילת תרופות נוגדות כאבים. באם הטיפול הלא ניתוחי אינו עוזר ישנם טיפולים ניתוחיים –קידוח ראש הירך, עם או בלי הזרקה של PRP  או מח עצם, אוסטאוטומיה (חיתוך עצם) של הירך, העברת עצם השוקית עם אספקת דם לראש הירך והחלפת מפרק הירך.

AVN – משמעו AVASCULAR NECROSIS  שם אחר OSTENECROSIS הינו נמק הנגרם כתוצאה מהפרעה  באספקת הדם למפרקי הברכיים.

SONK משמעו Spontaneous osteonecrosis of the knee.

שני המושגים יחד מייצגים פגיעה במרכיבי המפרקים ובשלבים יותר מתקדמים – שחיקה של המפרקים.
AVN  מתרחש בעקבות בעיה או הפרעה כלשהי באספקת הדם התקינה למפרקים. SONK לעומת זאת, מתרחש באופן ספונטני וכנראה על רקע בעיה מכנית.  

SONK  מאופיין ככאב פתאומי והוא שכיח יותר בקרב נשים סביב גיל 60. הכאב מתרחש בחלק הפנימי של עצמות הברכיים (MFC), כאשר AVN  מאופיין יותר ככאב פחות חריף אשר יכול להופיע בכל גיל ויכול להיות כמעט בכל מקום בברכיים. (קישור למאמר על שחיקת ברך)

מפרק הינו מקום חיבור בין שתי עצמות בו מתבצעת תנועה. מפרק הירך – או בשמו האחר מפרק האגן – מורכב מעצם הירך או ליתר דיוק מראש הירך המשול לכדור ומהאגן המשול לקערה. היחס שבו נמצא הכדור לקערה תלוי בתפקוד המפרק. דהיינו אם הקערה שטוחה מידי ראש הירך שהוא הכדור נדחף החוצה ויכול לצאת מהמקום ולפרוק, אם הקערה שהיא האגן -עמוקה מידי היא עוטפת את "ראש הירך-הכדור" כצבט ויוצרת מגע לא תקין בתנועות מסוימות עם ראש הירך, מה שיכול לפגוע במעטפת המפרק ובעצמות וליצור זיזים בנקודות החיכוך.

אנטומיה לא תקינה של מפרק הירך כתוצאה מהתפתחות לקויה של מפרק הירך גורמת לשחיקה מוקדמת של מפרק הירך-בגילאים צעירים יותר..
אנטומיה לא תקינה עשויה לנבוע מחוסר התפתחות או מהתפתחות לקויה של עצם האגן הגורמת להיעדר כיסוי מספק של ראש הירך, או לחילופין לכיסוי מועט של ראש הירך. אנטומיה לא תקינה יכולה להתבטא גם כיסוי יתר של ראש הירך.

זהו מצב בו אין כיסוי מספיק של ראש עצם הירך על ידי האגן. ישנם מקרים בהם העצם יכולה להיות במצב של פריקה מוחלטת. היעדר התפתחות של מפרק הירך נחשב לבעיה התפתחותית בעלת גורמי סיכון שונים ומשתנים והשפעה גנטית.
אבחון הבעיה נעשה בבדיקה גופנית. כשמדובר בתינוקות – יש צורך לעתים גם בסריקת אולטרה סאונד. בגילאים מבוגרים יותר יש צורך בצילום. הטיפול בתינוקות נעשה באמצעות פישוק מלאכותי של  הרגליים, באמצעות כרית או מחוך. בגילאים מבוגרים יותר, כשהמפרק מפותח כבר, הדרך היחידה להשפיע על האנטומיה שלו היא בניתוח. חשוב להדגיש, כי מבוגרים הנוטים לפגיעה זו נוטים לשחוק את מפרקי הירכיים בגילאים צעירים מאוד.

ישנן לכך כמה סיבות: קליקים יכולים להיות חלק מתסמונת התפס באגן, (FAI) – Femoraloacetabular Impingement Syndrome. בנוסף, הם יכולים להיגרם בגלל חיכוך של גידים בעצמות הירכיים. זו תופעה שנקראת בספרות הרפואית Snapping Hip Syndrome. הגידים הנפוצים הגורמים לקליקים בירך הם הגיד האליאוטיביאל או גיד האילופסואס.

 

האם יש הגבלת גיל לביצוע החלפת מפרק ברך או החלפת מפרק ירך?

גיל כרונולוגי לא בהכרח מסמן גיל ביולוגי. ניתן לעבור ניתוח להחלפת מפרק גם בגילאים מבוגרים כל עוד המצב הרפואי מאפשר למנותח לעמוד בניתוח.

 

מה התפקיד של ניתוחים ארטרוסקופיים בשחיקת מפרק?

ניתוחי ארטרוסקופיה מומלצים באינדיקציות קליניות ורפואיות , כגון קרע שחיקתי של המניסקוס, ניתוחי ארטרוסקופיה מתאימים לשלבים התחלתיים של שחיקת מפרק הברך כאמור באינדיקציות רפואיות מתאימות. ניתוחי ארתרוסקופיה בירך מבוצעים לרוב כשישה תסמונת FAI  עם קרע של הלברום.  
אחוזי הצלחה של ניתוחי ארתרוסקופיה בירך כשינם כבר שינויים שחיקתיים הינו כ 50%

ניתוחים להחלפה של מפרקי הירכיים או הברכיים מבוצעים במטרה לשפר את איכות חייהם של המושתלים, להקל על הכאבים ולשפר את תפקוד המפרק. אולם חשוב להבין שככל שהם מוצלחים, מדובר במשתלים מלאכותיים שאינם טבעיים לגוף. על כן חשוב להבין את מגבלותיהם של המשתלים מלאכותיים לפני הניתוח לשם תיאום ציפיות מהניתוח. יחד עם זאת השתלות מפרקים נחשבות לניתוחים מהמוצלחים באורתופדיה, שיכולים לאפשר חזרה לפעילות ספורטיבית, כמו  רכיבה על אופנים, ואפילו ריצה.  

לעיתים ניתן להרגיש קישיון במפרק עד שמתחילים להניע אותו.
לעיתים עשויות להיות דלקות גידים מסביב למפרק, בייחוד בברך, מה שעשוי להצריך תרופות נוגדות דלקת ואף זריקה מקומית.

לאחר החלפת מפרק ישנה יכולת טובה יותר ללכת. כאשר מתחילים ללכת יכולים להופיע כאבי גב באם היו שינויים בגב לפני ניתוח. כאבי גב יכולים להקרין לרגל אחת או שניים יכולים הם ליצור כבדות ברגל, קושי ללכת ותחושה של התכווצויות שרירים( Muscle Cramp ).

החלפת מפרק ברך מאופיינת בשיעורי הצלחה גבוהים של כ 95% דהיינו שיפור בכאבים ושיפור בתפקוד המפרק , לא תמיד שיפור בתפקוד ושיפור בכאבים אומר שאין כאבים כלל או טווחי התנועה מלאים לגמרי, על המנותח לחזק את השרירים ולתרגל טווחי תנועה . עד ל 10% (בחלק מהמאמרים)סובלים מכאבים כרוניים כלשהם לאחר הניתוח – חלק מסיבות שונות החל מהקרנה של הכאבים מהגב , שינויים בעצבים כגון נוירופטיה  פולינורופטיה, פיברומיאלגיה(תסמונת כאב) , בנוסף תסמונות כאבים אחרים וכלה בלא סיבה ברורה

החלפת מפרק ברך מאופיינת בשיעורי הצלחה גבוהים של בין 90-95%  דהיינו שיפור בכאבים ושיפור בתפקוד המפרק , לא תמיד שיפור בתפקוד ושיפור בכאבים אומר שאין כאבים כלל או טווחי התנועה מלאים לגמרי. עד ל 20% (בחלק מהמאמרים)סובלים מכאבים כרוניים כלשהם לאחר הניתוח – חלק מסיבות שונות החל מהקרנה של הכאבים מהגב , שינויים בעצבים כגון נוירופטיה  פולינורופטיה, פיברומיאלגיה(תסמונת כאב) , בנוסף תסמונות כאבים אחרים וכלה בלא סיבה ברורה

כל " בעיה בגוף" יוצרת תגובה דלקתית אשר מטרתה לנסות ולתקן את "הבעיה" , ולאותת שהבעיה קיימת. במהלך התגובה הדלקתית מופרשים חומרים אשר גורמים לכאבים NSAIDS או שמם האחר תרופות לא סטרואידליות נוגדות דלקת מדכאות את הכאב ואת הדלקת. תרופות אלה ניתנות ללקיחה לפרק זמן קצוב.
ישנן תרופות אחרות לכאבים יש להתייעץ עם הרופא המטפל לקבלת מרשם

הסיבות לכך הן רבות-  סטייה מהציר התקין של המפרק ובכך השפעה על השרירים סביב המפרק, היווצרות זיזי עצם בתוך המפרק(ברך או ירך), דלקות בסטרוקטורות של הברך א הירך, נוזל תוך מפרקי, עיבוי של מעטפת המפרק –עיבוי סינוביאלי . הסחוס – שתפקידו להחליק את תנועות המפרק  -אינו קיים ובנוסף קיימת רמה נמוכה של חומרים אשר ריכוזם אמור להיות גבוהה במפרק בכדי לעזור בהחלקת תנועת המפרק.

שאלות ותשובות נוספות

שחיקה של מפרק הירך יכולה להקרין לברך. הסברה העומדת מאחורי זה היא שאחד העצבים המתפצל לשניים ומעצבב את מפרק הירך והברך אחראי לתחושה זו של כאב בברך. עם זאת יש צורך לברר האם הכאב הוא לא כאב מוקרן מהגב, בנוסף יש לשלול שאין בעיה במפרק הברך עצמו כגון שחיקה של הברך עצמה.

שינויים אוסטאוארטריטים או שינויים ניווניים משמעם שינויים שחיקתיים, שחיקת סחוס. את דרגת השחיקה ניתן להעריך על פי הצילום וממצאי הבדיקה הפיסיקלית ( בדיקת טווחי תנועה ,כאבים בזמן הנעת המפרק, ועוד)

בדרך כלל בין החלפת מפרק אחת לשנייה תקופת המתנה היא בין שלושה לשישה חודשים, אך ניתן לבצע החלפה בו זמנית של המפרקים באינדיקציות רפואיות מתאימות

לא תמיד. ההרדמה יכולה להיות גם הרדמה ספינאלית (חלל יותר עמוק מהחלל אפידורלי) דרך זריקה בגב.

  • הרדמה ספינלית מאפשרת הרפיה מצוינת של שרירים
  • הרדמה ספינלית עקב הרחבה של כלי דם היקפיים גורמת לירידה באובדן הדם במהלך הניתוח
  • הרדמה ספינלית בהשוואה להרדמות אחרת מקושרת לירידה באחוזי התסחיף הריאתי סביב הניתוח

בנוסף ניתן להשאיר צנתר בחלל להזלפה של נוגדי כאבים לאחר הניתוח לפרק זמן מה

  • צסטה ע"ש ביקר או צסטה פופליטיאלית הינה ממצא שכיח; הציסטה הינה נוזל תוך מפרקי(נוזל סינוביאלי) המזדקר לאספקט האחורי של הברך(השקע או הפוסה הפופליטיאלית). ברוב המקרים הציסטה היא אסימפטומטית (אינה גורמת לכאבים). הציסטה יכולה להופיע ברוב המקרים של שחיקה של מפרק הברך (ארטריטיס), אך יכולה היא להיות קשורה לממצאים חריגים בתוך הברך ביניהם פגיעה במניסקוס או בסחוס.
    הציסטה יכולה לעיתים רחוקות מאוד לדלוף לתוך השרירים הסמוכים. התמונה הקלינית של דליפה זו יכולה להיות כאב פתאומי בצידו האחורי של הברך. באם אין כאבים בברך אזי אין צורך בטיפול, אך אם ישנם כאבים אזי הטיפול הנחוץ בציסטה ע"ש בייקר הינו טיפול בגורם הצסטה עצמו.

ישנן שיטות רבות להחלפת מפרק ברך. העיקרון הוא יצירת משטח חדש על קצה עצם הירך ועל קצה עצם השוק כשבניהם סטרוקטורה הנקראת פוליאטילן, פוליאטילן יכול להיות ניד או מקובע למשטח השוק.
כאשר הוא נייד סוג המשתל נקבע MOBILE BEARING , וכאשר הוא מקובע למשטח השוק סוג המשתל נקרה FIXRD BEARING
בנוסף ישנן גישות שונות למפרק הברך בחתך קטן או גדול, ושיטה של ברך בהתאמה אישית (לינק למאמר)

נוזל בברך יכול להיות תולדה של פגיעה באחד או בכמה ממרכיבי הברך: פגיעה סחוסית, שבר, קרע במניסקוס, קרע ברצועה וכו'.

חשוב לקבל היסטוריה רפואית מלאה לצד ביצוע בדיקה פיסיקלית לצורך אבחנה מדויקת. לדוגמה נפיחות חוזרת בברך עם הגבלה בתנועות הברך וכאבים רבים בגיל מתקדם יכולים להוות אינדיקציה לשחיקה של מפרק הברך;  חבלה לברך שגורמת לכאב חד ונשמע בה צליל קליק מהווה לרב אינדיקציה לקרע ברצועה הצולבת הקדמית, אם כי לא ניתן לשלול המון סיבות אחרות. קרע ברצועה בדרך כלל מלווה בנפיחות תוך מפרקית(נוזל בברך), כאבים וקושי בתפקוד המפרק,  באם הופיעה נפיחות מידית לאחר הפציעה- זה  עשוי להעיד על פגיעה ברצועה הצולבת הקדמית; באם הופיעה נפיחות לאחר מספר שעות –זה עשוי לעורר חשד לפגיעה מניסקיאלית  

נפיחויות חוזרות ונשנות בברך, בפרט נפיחות דו"צ, מעלות חשד גם למחלה ראומטית. במקרים אלו לרב נלקח נוזל מהברך ונשלח לבדיקה תחת מיקרוסקופ ולבדיקה במעבדה ספירת תאים וכימיה. בנוסף יש צורך לבצע בדיקות דם מכוונות לאבחון בעיה ראומטית. במסגרת הבירור עשוי להיות צורך בבדיקת רופא עיניים על מנת לשלול אובאיטיס (דלקת בעיניים).

נפיחות ברגל יכולה לנבוע מהמון סיבות, דוגמת בעיות בברך או בירך. בנוסף הנפיחות יכולה לנבוע מבעיות ורידים ,למפה וכלי דם, תרופות, אי ספיקת כליות, בעיות הורמונליות שונות, זיהום וכו'.

בבדיקה פיסיקלית יש צורך לבדוק אם הנפיחות ממוקמת בתוך מפרק הברך או מחוץ לו. אם מקורה מחוץ למפרק הברך, זה עשוי להצביע על הצטברות של דם מתחת לעור- המטומה.
במידה והנוזל הוא תוך מפרקי, זה עשוי להעיד על בעיה בתוך סטורטוקרות הברך באמור כגון מניסקוס, רצועה , עצם או סחוס. בבדיקה פיסיקלית ניתן להעריך מהי הפגיעה ולהגיע לאבחנה

שברים בצוואר הירך נפוצים מאוד באוכלוסייה המבוגרת. שברים אלו מצריכים טיפול בטווח של 3 ימים מיום הפגיעה לצורך הימנעות מסיבוכים רבים הקשורים לאופי השבר ולגיל האוכלוסייה הסובלת ממנו.

שבר בצוואר הירך ללא תזוזה לרב מצריך קיבוע בברגים בכדי לשמור על המנח הקיים. שבר בצוואר הירך עם תזוזה מצריך החלפה של מפרק הירך.

ד"ר בנדר מבצע החלפה שלמה של מפרק הירך ברוב המקרים של שבר בצוואר הירך. החלפה חלקית בלבד של ראש הירך ללא החלפה של המרכיב באגן עשויה ליצור מצב שבו ישנם כאבים באזור מפרק הירך כתוצאה מתנועת המשתל (ראש הירך המוחלף) באגן

בברך ישנם שלושה מדורים, מדור פנימי(מדיאלי), מדור חיצוני( לטרלי) ומדנדור בין הפיקה לברך( מדור פטלופמרלי). שלושת המרכיבים ניתנים להחלפה לחוד ללא החלפה שלמה של מפרק הברך. היתרונות: –גישה ניתוחית לא רחבה ושימור חלקי הברך האחרים (תחושה טבעית יותר). החסרונות: שרידות נמוכה יותר לאורך שנים מהחלפת מפרק ברך שלמה , היעדר תיקון ציר הברך (כלומר שימור הציר הלא תקין של הברך ) , ובחלוף השנים השחיקה יכלה לערב מדורים אחרים של הברך – מה שיצריך ניתוח חוזר. ניתן להחליף חצי ברך בשיטה של ברך מותאמת אישית( לינק לכתבה )